עירית--
באנגלית: Chives
שם לטיני: Allium schoenoprasum
משפחת השושניים: Liliaceae family
--
מה אומר המחקר המדעי?העירית מכילה אליצין בדומה לבצל ולשום. האליצין תורם לעיכוב ההתפתחות של סוגי סרטן מסוימים, וכן להפחתת רמות הכולסטרול ולחץ הדם. העירת מהווה מקור לנוגדי חמצון, והיא עשירה בויטמינים ומינרלים, למשל (הערכים ל-100 גר'):
אשלגן: 296 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצםבטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 435 ק"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת. חומצה פולית: 105 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.ויטמין C: 58 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.מגנזיום: 42 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג)
--
עשב לימון (לימונית ריחנית)
--
באנגלית: Lemon Grass
שם לטיני: Cymbopoginis nardus
משפחת הדגניים: Gramineae family
--
רפואה עממיתעשב הלימון משמש לשיפור את מראה העור והציפורניים ובריאותם.
ומה אומר המחקר המדעי?חלק מן המאמרים הראו השפעות נוגדות סרטן ואפילו מורידות כולסטרול. למרכיבים בשמן עשב הלימון סגולות נוגדות חיידקים.
רוזמרין
--באנגלית: Rosemary
שם לטיני: Rosmarinus officinalis
משפחת השפתניים: Labiatae family
--
פולקלורענפים של רוזמרין נחשבו קמע לאהבה, סמל לזיכרון ואמצעי למניעת מגפות. סטודנטים יוונים הכניסו ענפי רוזמרין לשיערם כדי לשפר את יכולתם ללמוד. רפואה עממיתבסין העתיקה השתמשו ברוזמרין לטיפול בכאבי ראש וכן לטיפול בליקויים בתפקוד מערכת העצבים. אמבטיות רוזמרין שמשו להעלאת לחץ הדם ויוחסו להן השפעות מעוררות. רוזמרין שימש גם לשמירה על הזיכרון, וכטיפול באסטמה ובאלרגיה. כמו כן השתמשו בו לטיפול בנשירת שיער ולשימור מזון. תה רוזמרין משמש להגברת הזעה, כחומר מחזק וחוסם ((astrigent, למשל דימום בפצע.הועדה הגרמנית לצמחי מרפא ((commission E מאשרת את השימוש ברוזמרין כטיפול תומך במחלות ראומטיות והפרעות בסירקולציה, וכן לשימוש במצב של כאבי בטן. היא אינה מציינת תופעות לוואי. בכל אופן לא מומלץ להשתמש ברוזמרין בתקופת ההריון.
ומה אומר המחקר המדעי? השמן הנדיף של הרוזמרין מכיל eucalyptol שנחשב כבעל השפעות אנטיבקטריאליות. הרוזמרין מכיל חומצה רוזמרינית שלה פעילות נוגדת חמצון גבוהה ביותר. רכיב נוסף ברוזמרין, carnosol, מעכב התהוות סרטן בחיות מעבדה. בנוגע לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, ישנן עדויות לכך שנזק חמצוני משחק תפקיד באלצהיימר למשל.
אם אכן זה כך, הרוזמרין יכול לסייע במיגור הרדיקלים החופשיים הודות לתכולת האנטיאוקסידנטים שבו. מחקרים מצביעים על כך שהרוזמרין מעודד פעילות של אצטילכולין במוח. כמו כן, ממחקרים נוספים עולה כי הרוזמרין עשוי לתרום לטיפול באסטמה. איך משתמשים? ניתן להכין תה על-ידי הוספת כפית רוזמרין לספל מים רותחים, לכסות ולהמתין 10-15 דק'.
--
--
באנגלית: Rocket
שם לטיני: Eruca vesicaria
ממשפחת המצליבים: Cruciferae family
--
רפואה עממיתהרוקט כמו ירקות מרירים אחרים, הוגש לאחר הארוחה בצורת מרק רפואי שסייע לעיכול. הרוקט ועלים אחרים סייעו לחיזוק מערכת החיסון ולמלחמה בזיהומים.
ומה אומר המחקר המדעי?הרוקט, כמו ירקות עליים ירוקים אחרים, עשיר בלוטאין, נוגד חמצון המגן מפני נזקי הרדיקלים החופשיים ומסייע בהפחתת הסיכון לסרטן ולהתנוונות הרשתית - פגיעה בראייה האופיינית עם העלייה בגיל.
--
שמיר
--
באנגלית: Dill
שם לטיני: Anethum graveolens
ממשפחת הסוככיים: Umbelliferae family
--
רפואה עממיתהשם שמיר באנגלית נגזר מהמילה הנורווגית DILL שפירושה להרגיע ולשכך. השם מרמז על תפקידו של השמיר ברפואה העממית. מי שמיר שמשו לעתים קרובות לסייע לתינוקות להירדם. המתיישבים האמריקנים הראשונים נהגו לתת לתינוקות מי שמיר למטרה זו. הם גם נהגו להכין ביסקוויטים עם שמיר בזמן בקיעת השיניים של התינוקות להרגעת החניכיים שלהם. תה משמיר משמש לטיפול בכאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכדי לשפר את תנובת החלב בנשים מניקות. שמיר, המשמש לעתים קרובות בתרופות לילדים, משמש כקרמינטיב ((carminative המפרק גזים המערכת העיכול.
ומה אומר המחקר המדעי ?נוסף על הפיטוכימיקלים שהוזכרו לעיל, השמיר מכיל alpha-phellandrene, carvone, limonene ו- terpenoidsנוספים. Carvone ו- limonene ידועים כמעכבי גידולים. בכלל, עשבי התיבול במשפחת הסוככיים מכילים phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן. מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים (הערכים ל-100 גר'): אשלגן: 738 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 771 מ"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת.חומצה פולית: 150 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.ויטמין C: 85 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.מגנזיום: 55 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג)
תימין
-- באנגלית: Thyme
שם לטיני: Thymus vulgaris
משפחת השפתניים: Labiatae family
--
פולקלורהיוונים הקדמונים החשיבו את התימין כסמל לאומץ ולהקרבה. בימי הביניים הגברות קישטו בענף של תימין את הצעיפים שנתנו לאבירים שלהן. רפואה עממיתלתימין יש היסטוריה של שימוש לטיפול במלנכוליה, מחלות של מערכת המין ולשיפור העיכול. במאה ה-18 הוא הומלץ כתרופה לכאבי ראש ולדכדוך. ומה אומר המחקר המדעי?המחקר הראה כי התימין מכיל salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין) וכמה פיטואסטרוגנים (פיטוכימיקלים בעלי פעילות אסטרוגנית חלשה). יתכן כי זה מסביר את השימושים ההסטוריים הללו. כיום כצמח רפואי, התימין משמש בעיקר לטיפול במגוון בעיות במערכת הנשימה. כמו בן דודו האורגנו, התימין מכיל thymol שלו פעילויות אנטימיקרוביאליות ואנטיספטיות. יש לו גם השפעות מעלות כיח. התימול הוא מרכיב יעיל בסירופ נגד שיעול. הפעילויות האנטימיקרוביאליות של התימין מסייעות גם במניעת מחלות שמקורן במזון. שמן התימין הוכח כבעל השפעות מעכבות גדילה של חמישה פתוגנים חשובים שמקורם במזון. Carvacarol, פיטוכימיקל טבעי הנמצא בתימין נחקר אודות השפעותיו נוגדות החיידקים.מחקרים שנשעשו לאחרונה מוכיחים כי התימין הוא נוגד חמצון חזק במיוחד.איך משתמשים?מומלץ להכין תה מתימין ולהשתמש בו שלש פעמים ביום.
הערה: הוספה של עשבי תיבול לתפריט היא דרך מצוינת להרבה בריאות, עם זאת, אין להגזים בצריכה של עשבי התיבול, במיוחד במצבים כמו הריון והנקה
--
עריכה וייעוץ מדעי: מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית מוסמכת M.Sc., מועצת הירקות החומר מבוסס על: Eat Your Herbs, By Carol Coughlin, RD, Judy Doherty, CWPC, 1999Copyright Food & Health Communications Inc. All Rights Reservedחלק מן המקורות שמורים אצל העורכת
